״ גדלתי בסביבה אמנותית בה עבודות היד היו מנת חלקנו היום-יומית. ביחד עם אימי ונשות הכפר היינו משקימות קום ויוצאות לשדות הכותנה האינסופיים של מחוז גובייה שבאתיופיה, קוטפות ואורגות בנול וממלאות את השמלות הלבנות המסורתיות ברקמות צבעוניות פרי דמיוננו ״.
רקמתי את שמך במותג
לנצור את אהבתך ולהכריז כמה זכיתי שגידלת אותי בשנים המשמעותיות,
בהן ספגתי את ערכייך הרקומים בנשמתי. המורשת שלך
לימדת אותי חשיבות המשפחה והעשרת אותי באהבה אינסופית